#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא היו ישנים בבגדי קודש. שינה הוא דלא [שמא יפיח] הא הלוכי מהלכי. מה מוכח ומה דחו.	מוכח שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם.<br>ודחו שבאמת גם ללכת בהם אסור, ומה שכתוב ישנים הוא בשביל הסיפא: פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהם [ולא איכפת לן אם יפיח מאחר שפושטן].	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן. מה רצו להוכיח מכאן, ומה דחה רב פפא. ומה למד מזה רב משרשיא.	שבגדי כהונה מותר להנות בהן.<br>ודחה רב פפא שיש לגרוס כנגד ראשיהן [אצל ראשיהן].<br>ורב משרשיא למד מזה שגם תפילין מותר להניח כנגד ראשו כשהולך לישון.	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך רצתה הגמ' להוכיח שחייבים לגרוס מניחין כנגד ראשיהן, ומה דחה רב אשי.	"א""א לגרוס תחת ראשיהן, שהרי אסור לשכב על הבגדים שיש בהם כלאים, למ""ד שאבנט של הכהן הדיוט יש בו כלאים.<br>ורב אשי דחה שמותר לשכב על בגדי כהונה אפי' יש בהם כלאים, משום שהם קשים [ואינם מחממים]."	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציע תחתיו בגדים של כלאים.	מן התורה מותר, שנאמר 'לא יעלה עליך' אבל אתה מותר להציעו תחתיך.<br>אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן, שמא תיכרך נימא אחת על בשרו.	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להציע כלאים תחתיו כשיש בגד שחוצץ בינתים.	"אמר ר""ש בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי אמר רבי משום קהלא קדישא שבירושלים, אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן."	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב הונא בריה דרב יהושע נמטא [לֶבֶד] גמדא דנרש (מהעיר נרש) שריא. מה הכוונה.	בגד קשים ואין בו משום כלאים, דהעלאה דומיא דלבישא דאית ביה הנאת חימום הוא דאיתסר.	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיחה הגמ' לבסוף שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם.	"ת""ש בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור, ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר, מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן, ש""מ."	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לצאת עם בגדי כהונה למדינה, הרי מותר ליהנות בהם.	שנוהג בהם דרך חול.	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הוא יום הר גריזים, ולמה נקבע.	"בעשרים וחמשה בטבת (במגילת תענית: בכ""א בכסלו) יום הר גריזים,&nbsp;דלא למספד, יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו, ונתנו להם.&nbsp;<div>באו והודיעו את שמעון הצדיק, מה עשה, לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ומיקירי ישראל עמו ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר, כיון שעלה עמוד השחר אמר להם מי הללו, אמרו לו יהודים שמרדו בך, כיון שהגיע לאנטיפטרס (עיר ביהודה) זרחה חמה ופגעו זה בזה, כיון שראה לשמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו, אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי.&nbsp;</div><div>אמר להם למה באתם, אמרו אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך עובדי כוכבים להחריבו, אמר להם מי הללו, אמרו לו כותיים הללו שעומדים לפניך, אמר להם הרי הם מסורין בידיכם, מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים [מקום מושבם של כותים], כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו, ואותו היום עשאוהו יו""ט.</div>"	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך יצא שמעון הצדיק בבגדי כהונה למדינה. 2	ראויים לבגדי כהונה.<br>עת לעשות לה' הפרו תורתך [כשבא עת לעשות דבר לשמו של מקום, מותר להפר בו תורה].	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוכח שחולקים כבוד לתלמיד בפני הרב [ואינו כממעט כבוד הרב].	"אמר אביי כולה משום כבודו דכה""ג היא."	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכהן גדול עומד. עומד מכלל שהוא יושב, והא אנן תנן אין ישיבה בעזרה וכו'.	כדאמר רב חסדא בעזרת הנשים, הכא נמי בעזרת הנשים.	יומא פרק שביעי סט א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. מתי.	כשאמר לו נתן הנביא 'אתה לא תבנה הבית כי ימלאו ימיך'.	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן קורין בו, בעזרה, רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית שנאמר 'ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים'.<br>מה הפירוש 'בעזרה'.	אמר רב חסדא בעזרת הנשים.	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ויברך עזרא את ה' האלוקים הגדול'. מאי 'גדול'. 2	אמר רב יוסף אמר רב שגדלו בשם המפורש.<br>רב גידל אמר 'ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם' [תיקנו באותו היום לומר במקדש בסוף כל ברכה וברכה].	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביי שאל את רב גידל למה לא מפרש שעזרא גידל את ה' בשם המפורש. מה ענה לו, מה הקשו עליו, ומה ענה על זה.	אמר ליה אין אומרים שם המפורש בגבולין [כל חוץ לעזרה קרי גבולין].<br>והקשו, שכתוב 'ויעמוד עזרא הסופר על&nbsp;מגדל&nbsp;עץ אשר עשו לדבר', ואמר רב גידל שגדלו בשם המפורש.&nbsp;<br><div>ותירצו, הוראת שעה היתה (כיון שהיה זה במעמד שביקשו שימסר יצר הרע בידם).</div>	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ויצעקו אל ה' אלוקים בקול גדול'. מה אמרו.&nbsp;	"בייא, בייא [לשון זעקה וקובלנא], היינו האי דאחרביה למקדשא, וקליה להיכליה, וקטלינהו לכולהו צדיקי, ואגלינהו לישראל מארעהון, ועדיין מרקד בינן. כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא - לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן [מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע של עבודת כוכבים].&nbsp;<div><font color=""#ff0000"">נפל להו פיתקא [כתב] מרקיעא, דהוה כתב בה אמת [כלומר מסכים אני עמכם].&nbsp;אמר רב חנינא, שמע מינה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.</font><div>אותיבו בתעניתא תלתא יומין ותלתא לילואתא, מסרוהו ניהליהו. נפק אתא כי גוריא דנורא מבית קדשי הקדשים. אמר להו נביא [זכריה בן עדו] לישראל: היינו יצרא דעבודה זרה, שנאמר 'ויאמר זאת הרשעה'.&nbsp;</div><div>בהדי דתפסוה ליה אשתמיט ביניתא [שיער] ממזייא, ורמא קלא, ואזל קליה ארבע מאה פרסי. אמרו היכי נעביד? דילמא חס ושלום מרחמי עליה מן שמיא. אמר להו נביא: שדיוהו בדודא דאברא [בסיר של עופרת], וחפיוהו לפומיה באברא, דאברא משאב שאיב קלא, שנאמר 'ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העופרת אל פיה'.<br></div></div>"	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול. מה פירשו במערבא. 2	רב גידל אמר שגידלו בשם המפורש.<br>רב מתנא אמר האל הגדול הגבור והנורא. ודרשה זו דומה לדרשה של ר' יהושע בן לוי שאמר למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה וכו'.	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה.	"שהחזירו עטרה ליושנה.&nbsp;<div>אתא <font color=""#ff0000"">משה</font> אמר 'האל הגדול הגבור והנורא <font color=""#c2c2c2"">[</font>אשר לא ישא פנים'].<div>אתא <font color=""#ff0000"">ירמיה</font> ואמר: נכרים מקרקרין בהיכלו [שראה שרי נבוכדנצר נכנסין להיכל ומריעים בו ככל רצונם] איה נוראותיו? לא אמר נוֹרא.&nbsp;</div><div>אתא <font color=""#ff0000"">דניאל</font>&nbsp;אמר: נכרים משתעבדים בבניו [זה שבעים שנה] איה גבורותיו? לא אמר גבּור [בתפילתו בספרו].&nbsp;<div>אתו <font color=""#ff0000"">אינהו</font> ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו - שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות [מן יום החורבן אתה למד נוראותיו, שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן].</div></div></div>"	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ירמיה ודניאל עקרו תקנת משה רבינו לומר האל הגדול הגבור והנורא.	"אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב""ה שאמיתי הוא [מסכים על האמת ושונא את השקר], לפיכך לא כיזבו בו."	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשראו שנמסר יצרא דע""ז בידם מה עוד רצו לעשות."	"<div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">אמרו: הואיל ועת רצון הוא נבעי רחמי איצרא דעבירה. בעו רחמי ואמסר בידייהו.&nbsp;</span></div><div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">אמר להו (זכריה): חזו דאי קטליתו ליה לההוא - כליא עלמא [יכלה העולם, שלא תהא פריה ורביה].&nbsp;</span></div><div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">חבשוהו תלתא יומי, ובעו ביעתא בת יומא [ביצה הנולדה בו ביום] בכל ארץ ישראל ולא אשתכח [לפי שפסק החימום מן המעיים ואפילו אותן שעיברה התרנגולת כבר, אינן מתבשלין במעיה].&nbsp;</span></div><div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">אמרי: היכי נעביד? נקטליה - כליא עלמא! ניבעי רחמי אפלגא [שיהא שולט באדם ליזקק לאשתו ולא לאחרת] - פלגא ברקיעא לא יהבי.&nbsp;</span></div><div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">כחלינהו לעיניה [סימו את עיניו ע""י כחול], ושבקוהו. ואהני דלא מיגרי ביה לאיניש בקריבתה.</span><br></div>"	יומא פרק שביעי סט ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגדול הגבור והנורא.<br>מה הפירוש 'נורא'.	<div><div><div>אלו הן נוראותיו: שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות [מן יום החורבן אתה למד נוראותיו, שכל האומות נאספו להשמידם ונתקיימו מהן].</div></div></div>	יומא פרק שביעי סט ב		
